(איך) להגיב להרטבת לילה

הרטבת לילה היא אחד הדברים הפחות נעימים לילדים ולהורים. כשהיא מתרחשת בגילאים בוגרים יותר היא עוד יותר מורכבת. אז איך צריך להגיב נכון גם כשקמנו לעוד בוקר של מצעים רטובים?

קודם כל – תגובה

בעוד שאתם רוצים שהם ידעו שזה היה, אתם לא רוצים שהם ירגישו רע עם זה שהרטיבו בלילה. לכן חשוב מאוד לא לנקוט בדרכים של אשמה או של עלבון לילד. וכאן לא מדובר רק על המילים שאנחנו משתמשים בהם אלא על כל התגובה. אם אתם מחליפים לו בגדים ומצעים חשוב שתעשו את זה כפעולה שפשוט עושים כדי שיהיה לו נעים ולא תוך כדי טרוניה או משהו שישדר שזו בעיה או התנהגות לא תקינה של הילד.

אל תדברו על זה ביניכם או עם הרופא של הילד מולו. זה צריך להיות ״לא נודע״ בבית.

תהיו בטוחים שהוא עצמו לא שמח מהמצב ויכול להיות מאוד נבוך ממנו.

אמצעים שיקלו עליכם ועליו.

שעוונית ששמים בין המזרון לסדין חשובה ושומרת על המזרון. כדאי אגב שתהיה תמיד יותר מאחת בבית כדי שתוכלו להחליף ולנקות אותה בקלות.

הבעיה בשעוונית היא שהיא מחייבת החלפה ארוכה של כל המצעים שנרטבו בנוסף להחלפת הבגדים של הילד.

אחד הפתרונות, הזולים יש לציין, הוא משטח דומה למשטח התחלה ששמים מעל לסדין ואז מספיק להחלף אותו ואין צורך להחליף את כל המצעים כי הם עצמם לא נרטבו.

אפשר לשים משטח התחלה חד פעמי (כמו ששמים ליולדות בזמן שהן בבית החולים). זה אפשרי אם נתקעתם ואין לכם פתרון אבל חשוב לציין שהוא פחות נעים לשינה עליו ונותן תחושה פחות נעימה לילדים בוגרים כי הוא נתפס אצלם כשל תינוקות.

הפתרון לכן הוא משטחי החתלה מבד. הם מאוד נעימים וצבעונים וקשה להבדיל ביניהם לבין סדין.

אני אישית שמה שניים (אחד ליד השני) כדי לכסות את רוב שטח המיטה כך שגם אם הילדים משנים מיקום בלילה אין חשש להרטבת המשטח וגם מחזיקה תמיד סט נוסף כדי שאם זה נרטב אוכל לכבס אותו ובינתיים להחליף לשני מבלי שהילד צריך להמתין או שלמיטה אין מגן.

פתרונות

יש מי שדוגל בשיטה של טבלאות ופרסים. בשיטה הזו מכינים טבלה לפי ימים או של חודש (תלוי כמה הילד נוהג להרטיב בלילה) ובכל פעם שהילד קם יבש הוא מדביק מדבקה בטבלה ובסוף התקופה יש צ׳ופר על כך שעמד במשימה.

חשוב מאוד לשים לב שאם הילד לא עומד במשימה ולא נתתם לו את הצ׳ופר המיוחל יכול להיגרם תסכול כפול. הוא גם לא הצליח שלא לעשות פיפי בלילה וגם לא קיבל את הצ׳ופר.

לכן, כדאי קודם כל לקבוע מטרות שהוא יכול לעמוד בהן. אפילו של לילה או מספר לילות מצומצם. בנוסף וזו המלצה שאבא שלי תמיד נתן למטופלים שלו, כדאי לתת לילד את ההפתעה שהוא חיכה לה ולציין שהוא מקבל אותה בגלל המאמץ ואתם יודעים שבפעם הבאה יצליח ותתנו משהו אפילו גדול עוד יותר.

חשוב לשים לב שלפעמים פרסים על התנהגות טובה מדגישים מצב שבו אין התנהגות טובה ויכולים להיות מאוד דומים לפרס שלילי על התנהגות לא טובה ולכן יש כאן מצב שמחייב תשומת לב למילים ולחיזוקים חיוביים גם אם הילד לא הצליח.

לגבי הפתרון השני יש מחלוקת. בעוד שיש ״מומחים״ להרטבת לילה שאומרים שלא משנה מה הילד שתה, כמה וכמה קרוב לשינה הוא צריך שלא להרטיב בלילה, יש רופאים ילדים, כמו ד״ר רול, שאומרים שיש דרך להפחית את הרטבת הלילה ואת החוויה השלישית שמעכבת את ההפסקה שלה על ידי שינוי ההתנהגות.

הכוונה היא שבמצבים שלילד קשה לשלוט בכך, מפחיתים את כמות השתייה ומשתדלים שלא תהיה סמוכה לשינה. בנוסף, הם ממליצים לקחת את הילד לשירותים בערך שעה לאחר שהוא נרדם.

המחשבה של הרופאים שדוגלים בכך היא שכדאי להקל על הילד שלא להרטיב בלילה ושככל שיחווה יותר בקרים שבהם הוא קם יבש יהיה קל יותר לעשות איתו תהליך של הפסקת הרטבת הלילה.