יש לך אח חדש!

אני זוכרת שלפני שנטע, בתי השנייה נולדה, תהיתי איך אכין את דפנה, בתי הבכורה ללידה.

קראתי הרבה וחשבתי הרבה אבל בעיקר ניסיתי לחשוב מה צפוי להיות הקושי שלה. ולמעשה, גם שלי.

היה לי ברור שהמשמעות הראשונה של לידת אחות לדפנה תהיה שאני כבר לא אהיה רק שלה יותר. אבא שלי (הידוע גם כד״ר רול) מסביר תמיד שהקושי הגדול מתחיל כשהתינוק מחייך וכולם שמחים אליו. פחות עם ההגעה הראשונית שלו הביתה, כשהוא בעיקר יונק/אוכל וישן.

אספתי כמה דגשים, חשובים בעיני, להכנה נכונה של אח גדול. והנה הם.

מתי כדאי לספר?

חשוב להפריד בין ילדים גדולים, שיודעים לזהות הריון ושמים לב שהבטן גדלה או שאמא מקיאה, ואז כדאי לספר כבר בשלב שהם רואים או אם הם נבהלים ונלחצים שאמא חולה ולכן מקיאה.

בהקשר הזה, כדאי גם לשים לב שאתם מספרים להם לפני שהסביבה רואה בהריון גלוי מספיק כדי לדבר עליו, כדי למנוע מהם עלבון שלא סיפרתם להם אתם והם הבינו את זה מאחרים. והם מרגישים את זה.

בילדים קטנים יותר, שלא מבינים בהכרח מה זה הריון ופחות שמים לב לסימנים שלו, כדאי דווקא לספר כמה שיותר מאוחר, כי הם לא מבינים את המשמעות ולהסביר בשלב מוקדם יחסית יגרום דווקא לבלבול ולהגברת הלחץ.

כך למשל, סיפרתי לדפנה על ההריון עם נטע, שקטנה ממנה בשנתיים וחצי, לקראת חודש שמיני (הבטן שלי לא הייתה גדולה ולכן הנושא לא עלה כמעט) אבל על ההריון עם איילה, בתי השלישית, סיפרתי לה בשלב מוקדם הרבה יותר, סביב החודש החמישי.

כי ידעתי ששומעת ומודעת לכל המדובר סביבה ומצפה ממני שאהיה זו שמספרת לה על כך.

איך מספרים?

אם מדובר בילד בוגר יחסית, כדאי שהשיתוף יציג אותו כשותף לתהליך. הוא חלק חשוב במשפחה, מבין. את בתי הגדולה לקחת לארוחת בוקר חגיגית, איחרנו לשם כך לגן, ובה סיפרתי לה שאני בהריון ותהיה לנו ילדה נוספת במשפחה ושזה עוד מוקדם ולא כולם יודעים אבל חשוב לי שהיא תדע כי היא מאוד בוגרת וחשוב לי שתהיה שותפה לזה.

יש הורים שממשיכים ולוקחים את הילד גם לבדיקת אולטרסאונד, לראות את העובר. זה מאוד תלוי בכם. כמה אתם מרגישים נוח עם כך, האם אתם לחוצים בבדיקות מחשש לבשורות פחות טובות, אם חוששים מהעצמת ההריון עד ללידה עצמה ועוד. אבל אם זה מתאים להורים ולילד, זו יכולה להיות חווייה מעניינת מאוד ומשתפת.

חשוב מאוד לשתף את הגננת או המורה בהריון ושאתם עומדים לספר לילדכם עליו, כדי שהיא מצדה תוכל להמשיך את התהליך, לשים לב לקשיים שעולים ולהסביר גם קצת מהצד שלה על אחים גדולים. כדאי במיוחד אצל האחים הקטנים שהופכים להיות גדולים.

לקטנים, מספרים בצורה פשוטה, בלי לצפות לשיחה מעמיקה לאחר מכן.

כמה שיותר קצר וברור, מפחית את הלחץ. לקחתי לשיחה אוהבת וסיפרתי שיש לי בבטן תינוקת קטנה שתצא עוד מעט (אם זה קרוב למועד ברור אז אפשר להדגיש אותו – למשל, כשתחגגי יומולדת שנתיים וחצי, או כשיגיע החופש או החג המסוים) ותהיה לה אחות קטנה שנכון שבהתחלה היא בעיקר תבכה, תאכל ותישן, אבל היא תסתכל עליה ותלמד ממנה כי אחים קטנים מאוד רוצים להיות כמו האח הגדול.

אחד הדברים שחשוב בעיני להקפיד עליהם הוא המסר הסמוי.

לי היה ברור שעם כל הקושי והוויתור שבתי תידרש לו, אין מתנה גדולה יותר שאדם יכול לקבל מאשר אח. והקפדתי שהמסר יעבור בצורה הזו. לא במילים כמובן אלא בביטחון שבו הצגתי את החדשות.

סיפרתי בשורה, רגועה. לא גדולה מידי, לא לחוצה מידי. עדכון קצר של מה שהולך להיות.

כדאי מאוד להכין את הילדים לזה שהולך להיות להם אח קטן, לפני שמספרים את זה בפועל.

בעדינות, להסב את תשומת לבם לאחים שיש לחברים שלהם, להסביר על אמא אחרת שבהריון ושיהיה להם עוד תינוק ויהיה לחבר שלהם עם מי לשחק, לבחור ספרים שיש בהם אחים שמשחקים יחד, לשחק משחקי דמיון עם בובות שיש שם עוד אח שהוא כמו חבר שמשחק ועוד.

אחת ההמלצות שאני קיבלתי הייתה לתת לבת שלי בובה. שתתחיל לטפל בה כמו תינוק וגם לה יהיה תינוק משלה. עם הבת הבכורה שלי זה פחות עבד. בכל פעם שנכנסנו לחנות לקנות בובה היא בחרה אוטו, אבל זו יכולה להיות דרך נחמדה לילדים שמשתפים עם זה פעולה.

ומה הכי חשוב בעיני? לראות מי הילד שלכם.

להבין מה מתאים לו ומה ירתיע אותו. לנסות, למרות שקשה, לראות את הסיטואציה דרך העיניים שלו ולא להעמיס עליו את החששות שלנו (למשל, פחות להגיד ״ונכון שאמא תצטרך לדאוג לתינוק ולהיות איתו אבל היא עדיין אוהבת אותך״. זה עוד לא רלוונטי ומגביר מתח וחששות.

לילד שלנו אין ספק שנאהב אותו. אז עדיף שלא לזרוע בו את החששות האלה).

איך אתם הכנתם את הילד שלכם לזה שהולך להיוולד לו אח? שתפו אותי בתגובות או בהודעה פרטית.