ליצור את הלגו שרוצים

הכל התחיל מחיפושים באינטרנט אחרי דמויות לגו מ״החיפושית המופלאה״.

אחרי שהחיפושים נכשלו (הן כבר לא בעניין של החיפושית המופלאה אז הפסקתי לחפש) הבנות החליטו להכין לבד את הדמויות.

אז למה לכתוב על זה פוסט?

כי בפעילות הזו יש שני דברים מאוד חשובים בעיני לילדים שלנו ולנו –

מציאה עצמאית של הפתרון והיכולת שלהן להעסיק את עצמן.

למצוא את הפתרון בעצמם

הרבה פעמים אנחנו אומרים לילדים שלנו למצוא פתרון משום שאין לנו סבלנות, אנחנו עסוקים או שאנחנו מרגישים שהפנייה אלינו היא יותר מעצלות מאשר שאלה אמיתית.

ברוב המקרים, אני מניחה שבאמת יש להם את הפתרון הם פשוט לא מרגישים צורך לחשוב עליו או למצוא אותו.

אז למה זה חשוב?

קודם כל, אם עושים את זה נכון, אנחנו מחזקים את הביטחון של הילדים ביכולת שלהם.

ביטחון שיוכל לעודד אותם לסמוך על עצמם ולמצוא פתרונות גם במצבים מורכבים יותר.

דבר שני, אם מנחים את הילדים שלנו איך למצוא את הפתרון הם מקבלים כלי חשוב שיוכלו ליישם.

אז איך עושים את זה נכון?

כמו תמיד, הכל מתחיל בשיווק

יש הבדל גדול בין תשובה שגורמת לילדים להרגיש ששלחתי אותם למצוא את הפתרון לבד כי אני עסוקה, הם מפריעים לי או שנמאס לי מאותה הבקשה, לבין תשובה שמבהירה שאני סומכת עליהם והם יודעים את הפתרון.

זמינות

אם המטרה שלי ללמד אותם שהם יכולים למצוא לבד את הפתרון אז אני צריכה להיות שם לסייע להם ולתת להם את הכלים למצוא את הפתרון.

זאת אומרת, שבדרך כלל, אני אגש ואהיה איתם בשלב שהם מוצאים את הפתרון (לפחות בהתחלה או בפעם הראשונה).

בעיקר כי הרבה פעמים הבקשה לעזרה היא בקשה לתשומת לב וכך אני שם אבל לא עשיתי במקומן.

נותנים להם עצמאות מלאה

אם החלטנו שהם יכולים לקבל את ההחלטה כדאי לתת להם לקבל את ההחלטה או למצוא את הפתרון אפילו אם הוא לא הפתרון שאנחנו היינו בוחרים בו.

זה אומר, שאני לא אתקן ולא אעיר כי המטרה הגדולה יותר של פיתוח העצמאות שלהם היא שעומדת כעת לנגד עיני.

לא להתערב ואם כן – רק בשאלות מנחות

אם הם לא מוצאים פתרון או לא יודעים מאיפה להתחיל, אני אשאל כמה שאלות שיוכלו לעזור להם בהתחלה ואשאיר להם את ההמשך.

ולמה דווקא בימי הקורונה?

בימים רגילים, בשגרה שאולי נחזור אליה בקרוב, אנחנו עמוסים כמעט כל היום.

בבוקר כולם לחוצים להתארגן ולצאת למסגרות, אחר הצהריים מתרוצצים בין חוגים, חברים ומטלות ובערב עייפים או צריכים להמשיך לעבוד.

במצב כזה, הרבה פעמים אנחנו מוותרים על האפשרות ללמד את הילדים כי היא לוקחת יותר זמן מלעשות במקומם או לפתור עבורם.

עכשיו, כשהימים רגועים הרבה יותר (גם למי שעובד מהבית ירדו הרבה שעות חוגים, חברים, פיזור למסגרות וכו)

ויש לנו את האפשרות לתת לילדים שלנו לנסות ולפתור לבד גם במחיר של זמן שיקח להם להגיע לפתרון או לתקן את שעשו.

נחזור לפעילות? יש הרבה יתרונות לעבודה עם פלסטלינה.

בעיקר תחושתיים והמאמץ שנדרש מהיד והאצבעות בהשוואה לבצק רגיל.

הבעיה, שהילדים שלנו לא תמיד רוצים לעשות את זה או שאנחנו חושבים על זה כעל יצירה ואז מניחים שהם לא ירצו.

אבל כשמדובר באמצעי עבורם ליצור משהו שהם צריכים או רוצים הם לא מתייחסים לזה כאל יצירה אלא ככל משחק הרכבה או בנייה.

ואז הרווחנו מכל הכיוונים.

במקרה הזה, כמו שאמרתי, הבנות שלי חיפשו דמויות לגו של החיפושית המופלאה וכשלא מצאו החליטו לשנות דמויות קיימות בעזרת גואש ופלסטלינה וליצור לעצמן את הדמויות.

התוצאה הייתה מעולה אבל לא פחות חשוב – הן נהנו מהדרך וזו הייתה תעסוקה.

ועכשיו הגיע הזמן להודות שהרעיון הגיע מהסרטונים ביוטיוב שמראים איך צובעים ומשנים דמויות של לגו.

יש גם דברים טובים ממסכים 🙂 תהנו!